Financial Aid

Private school tuition can be a deterrent for parents looking for Christian education for their children. Regardless of socio-economic status, Scofield is committed to educating academically qualified students.

 

We offer need-based financial aid to eligible families. Applications are made directly through the FACTS Grant and Aid Assessment tool.

 

The application of financial assistance period is open between February 1 through March 1 for the upcoming school year.

 

The financial aid application should be completed prior to or at the same time as your enrollment.

Thumbs up for Scofield.jpg

All inquiries and applications are held in confidence. Applying for financial aid does not affect the admissions procedures for any student. You are required to reapply for financial aid each year. If you have questions about financial aid or the Scofield application process, please contact us at admissions@scofieldchristian.org.

The deadline for applying for Financial Aid via FACTS is March 1, 2021.

מה ההבדל בין הומו לגיי?


בגדול, אין הבדל. לרוב, בעברית, הומו=גיי.

המילה gay באנגלית נחשבת כמילה נייטרלית לתיאור הומו או לסבית.

לצערי, "הומו" בעברית, היא קללה נפוצה, כבר מגילאי הגן, גם בימים אלה.

גם ללא מעט הומואים יהיה קל יותר להגיד "אני גיי" משום שהיא נחשבת למילה ניטרלית ללא קונוטציות כלשהן (שליליות או חיוביות).

מבחינתי אין הבדל. אני הומו. אני גיי. אני אביתר.




למה יש יותר גייז מפעם?


התשובה פשוטה: כי אין יותר גייז מפעם.

מאז שנות ה-40 של המאה הקודמת, כל המחקרים מוכיחים, ללא יוצא מן הכלל וללא ספק, שבכל מדגם אוכלוסייה שנדגם, נמצאים בין 4%-14% המשתייכים לקהילת הלהטב"ק (לא רק הומואים אלא גם לסביות, דו מיניים וכד').

גם בקרב כפרים וערים פרו-להט"בים, בהן יש נוכחות פומבית יותר של גייז או משפחות גאות - אין יותר גייז במדגם האוכלוסיה, גם לא בקרב המשפחות הגאות עצמם: רוב צאצאיהם – סטרייטים. במילים אחרות, נטייה מינית איננה תכונה נרכשת ואינה מדבקת. אי אפשר להפוך להיות גיי.




מה אתם עוד רוצים? היחס אליכם כבר השתנה, כבר מקבלים אתכם!


קיים הבדל עצום בין לדעת לבין לקבל.

להרבה אנשים "אין בעיה עם הומואים" אבל ברגע שהם רואים זוג גאה מחזיק ידיים, מתחבק, מתנשק - זו כבר "פרובוקציה" (ומה היה קורה עם זוג סטרייטי היה עושה בדיוק את אותו הדבר?).

ידיעה - יש שיפור.

קבלה - אנחנו עוד לא שם...

נכון, והוא עוד ימשיך להשתפר ולהשתנות.

החברה הישראלית עברה שינוי מואץ יחסית ביחסיה לקהילה הגאה.

עד אמצע שנות ה-90 נטייה מינית שאינה סטרייטית היתה עילה לאלימות, פיטורים מהעבודה, אי-גיוס/הדחה מצה"ל ובאופן כללי לאפליה וניכור חברתי, משפחתי, תעסוקתי ועוד. המשטרה (וגם הממסד הרפואי, אגב) היתה מתייחסת אלינו כאל אוכלוסייה נגועה ומזוהמת שצריך לטפל בה רק בכפפות (לא של משי. כפפות כפפות. מגומי).

גייז (רובם) הם כבר לא אנשים מצורעים, חריגים בחברה, מוקצים מחמת מיאוס, שחבריהם מתנתקים מהם ומשפחותיהם נוטשים אותם לאנחות ולבדידות עולם. העולם השתנה והתקדם. אפשר לראות אותנו וכמונו בכל מקום, לא רק בתל אביב ובתפקידים בכירים – החל מאלוף צבאי, שני שרים בממשלה ועד לזמרים, שחקנים ומנחי טלוויזיה פופולריים, 15,000 משפחות גאות.

ועדין, עדין יש הרבה מה לעשות, לשנות לשפר.

ביום בו נהיה שווי זכויות בחוק בכל תחום, ללא תלות בנטייה מינית או בזהות מגדרים, ביום בו גייז יתחבקו, יתנשקו, או יפגינו אהבה בלי לחטוף מכות, להירצח, בלי שזה ייחשב כ"גועל נפש", "פרובוקציה", בשונה מאחיהם הסטרייטים, ביום בו אוכל להתחתן ולהיות אבא בלי להשקיע הון או לנסוע למדינה זרה, אז נדע שקיבלו אותנו, הפעם על באמת.




מה זה להטב"ק?


להט"ב הם ראשי התיבות של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים.

המונח בא לתאר נטיות מיניות, זהויות מיניות ומגדריות ולכנסן לזהות אחת.

בשנים האחרונות התחלנו להשתמש במונח להטב"ק (הוספנו את ה"קוויר")

להערכתי, לאט לאט אנו נעבור להשתמש במונח הכיפי "הקהילה הגאה" שפשוט אינו מגביל מי כן יכול להיכלל תחת כותרת הגג של "הקהילה".

נטייה מינית (הומו, לסבית למשל) ונטייה מגדרית (טרנסג'נדר) שונות מאוד האחת מהשנייה, אבל, אנו חברי הקהילה רואים בעצמנו שותפים ושותפות במאבק נגד כפיית ואפליית תפקידי מגדר, תוך דיכוי הגיוון והשונות האנושית.

באופן אישי אני מאמין שכולנו נולדנו על הספקטרום. חלקנו נמשכים רק לנשים, חלקנו רק לגברים, חלקנו קצת וקצת, או גם וגם. מי יותר ומי פחות. כך שבאיזשהו מקום כולנו משתייכים לקהילה הגאה.




מה זה המצעד הזה שכל הזמן מדברים עליו?


מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים ברחבי העולם. לא מעט סטרייטים (סביב מחצית מהצועדים, אם לא יותר) צועדים יחד איתנו מתוך הבעת תמיכה במאבק (טוב נו, הם גם נהנים מהאווירה השמחה והכיפית).

הנה באמת מה שקורה במצעד בתל אביב: זה מתחיל מהפנינג חוויתי וצבעוני ופיקניק של משפחות גאות. רק אחר כך, רבע מיליון איש מתחילים לצעוד בבגדים (מוזמנים להצטרף!). מניפים שלטים. רוקדים. פשוט שמחים. מה שמראים בטלוויזיה הוא הקוריוז. מה רציתם שיראו? את הטריוויאלי והמשעמם? ככה לא מייצרים חדשות.

ברוב העולם הציבור בכלל לא יצעד במצעד, אלא יעודד משני צידי הרחוב תהלוכה ססגונית. אגב, במצעד התל אביבי בעל המשאיות תוכלו לראות משאית של משפחות גאות או של קהילת "קשת הזהב" (להטב"קים בגילאי הזהב). קל להסתכל על המשאיות הבודדות שמעודדות ליינים של מסיבות תל אביביות, אבל הן לא היחידות והן לא העיקר.

המצעד בתל אביב שונה מהמצעד בירושלים, בחיפה או ברחובות, שהם צעדת מחאה הפגנתית (אופס, שמעתם עוד בלון סטיגמטי מתפוצץ?).




מה הסיפור של גברים בתחתונים על משאיות עם קונפטי ונצנצים?


סטיגמה.

בשיעור הראשון לתואר בתקשורת המונים לומדים מהו המושג "חדשות".

"כלב נשך אדם" – לא חדשה. זה קורה כמעט כל יום, בכל העולם.

"אדם נשך כלב" – הו, הנה משהו ייחודי ומעניין!

אותו הדבר גם סטיגמת המשאיות והגברים בתחתונים.

כמה הומואים אתם מכירים באמת, היכרות אישית קרובה, ולא כתדמית? כמה מהם מסוממים? לובשי חוטיני? נשאים? על משאיות? כמו בכל חברה, גם בקהילה הגאה יש גיוון (למשל, למעלה מ-320,000 צועדים וצועדות בבגדים מלאים במצעד התל-אביבי) ויש שוליים רעשניים (20 גברים על משאיות). סינק וידיאו בן 15 שניות על מצעד הגאווה לא יכול להציג את מורכבות המציאות והאוכלוסיה הגאה על שלל רבדיה.

קל להתעלם מיותר מרבע מיליון איש צועדים בבגדים, סבים וסבתות, אמהות ואבות, הורים וילדיהם, סתם צעירים. קל להתעלם מהשלטים והמשרוקיות. קל להתעלם מהשמחה ומההפגנה, מהצעדה והמחמאה. הרבה יותר קל להראות משאית פרובוקטיבית אחת מתוך 15 (ובכלל, עורך חדשות שבוחר להראות שקר ולהציג אותו כחזון הכלל הוא בעיני לא פחות הומופבי מח"כ שמארגן את "מצעד הבהמות").

לסיכום, מדובר במיעוט של המיעוט, ואין הפרט מעיד על הכלל. מוזמנים לצעוד ולהיווכח בעצמכם.




איפה יש מצעד? רק בתל אביב או ירושלים?


המצעדים המרכזיים, כמובן, מתרחשים בתל אביב (המסיבתי יותר) ובירושלים (ההפגנתי יותר, שם גם לא תראו משאיות, למשל), אבל לא רק שם:

בשנים האחרונות בחודש הגאווה (יוני) נתלים דגלי הגאווה בעשרות רבות של ערים בישראל, ובנוסף נערכים מצעדי גאווה ואירועי גאווה רבים גם בחיפה, באר שבע, פתח תקווה, טבריה, עפולה, בית שמש, עמק הירדן, נתניה, בת ים, גבעת שמואל, רחובות, רמת גן, גבעתיים, אילת, נהריה, דימונה, חריש, פרדסיה, קריית אונו וכן – גם יהוד.

בחלק מהערים יהיה מצעד. בחלק מהערים יהיו אירועי גאווה אחרים (למשל, הרצאות שונות, שולחנות עגולים ועוד).

מוזמנים לבוא, לשמוע, להשמיע, לחלוק, לשתף ולהצטרף. זה לא אומר שאתם גייז. זה אומר שאתם בני אדם. אנחנו לא נושכים.




למה צריך מצעד?


באנגלית זה נשמע יותר טוב.

התרגום העברי למקור באנגלית (Pride Parade) קצת השתבש. מקור הביטוי "Pride" - "גאווה" הוא בהיפוך מהמילה "בושה". בניגוד לחברה ההטרוסקסואלית, שראתה בעבר בזהותם של הצועדים ותומכיהם בושה ולעיתים חטא, חברי קהילת הלהטב"ק גאים בזהותם ואינם מתנצלים עליה או מתביישים בה, ומצפים מהחברה כולה שתקבלם כפי שהם – ועל כך אנחנו צועדים.

המצעדים התפתחו מהפגנות מחאה או תביעת זכויות, ובמקומות שונים הם עדיין נושאים אופי הפגנתי (למשל ירושלים), אך במקומות אוהדים יותר ללהט"ב (למשל תל אביב) הוא הפך ברבות השנים למצעד ססגוני בעל אופי קרנבלי, שבו יניפו דגלי גאווה, ינגנו מוזיקה קצבית, דראגיסטים יופיעו ועוד. גם במצעדים אלו קיים עדיין גם אלמנט מחאתי, פוליטי וחינוכי.




למה הדגל שלכם נראה ככה?


דגל הגאווה מורכב מששת צבעי הקשת (מלמעלה למטה: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול וסגול).

צבעי הקשת המרכיבים את הדגל מסמלים רבגוניות ושוויון: היופי ביכולתם של אנשים שונים האחד מהשני, לחיות יחד, זה לצד זה, בצורה הרמונית (כמו הצבעים בדגל).

תזכורת: על פי הסיפור התנ"כי, ניתנה הקשת הראשונה בשמיים לנח אחרי המבול, כאות לברית האלוהים שלא ישמיד שוב את האנושות בעבור השחתת הצדק והמוסר. להפלות בגלל נטייה מגדרית או מינית – זה חוסר צדק. לרצוח במצעד גאווה בעיר הקודש – זה לא צודק ולא מוסרי.




גאווה גאווה גאווה... על מה הגאווה בלהיות הומו? למה הכל בחוץ?


  1. הגאווה היא מילה מנוגדת והפוכה מביישנות (או בושה).

אנחנו גאים = אנחנו לא מתביישים יותר.

לא מתביישים במי שאנחנו. לא מתנצלים על איך שנולדנו. אני גאה להיות הומו. גאה שכך נולדתי. גאה שבחרתי לא להסתיר. גאה ושמח שזה מי שאני. אני לא מחביא את הזהות שלי. אני לא מתנצל עליה. אני אשמש מודל לחיקוי ולהשראה עבור סטרייטים שנטעה בהם סטיגמה מיותרת, וגם עבור אלה שבפנים ואלה שבחוץ, כמה שאוכל.

השוני בנטייה המינית או בזהות המגדרית איננו חיסרון או בושה. הגאווה באה גם לעודד את אלה שעדין לא יצאו מהארון, שעדין מתביישים, וגם את אלה שכבר יצאו, למרות הקשיים שחוו (אם חוו) לאורך הדרך.

גם הדרישה שלנו שוויון זכויות מלא, בחוק ובפועל, בלי להתנצל היא דרישה גאה. לא בקשה. לא ג'סטה.

ביום בו נהיה שווי זכויות בחוק ובפועל, ללא תלות בנטייה מינית או בזהות מגדרים, ביום בו גייז יתחבקו, יתנשקו, או יפגינו אהבה בלי לחטוף מכות, להירצח, בלי שזה ייחשב כ"גועל נפש", "פרובוקציה", בשונה מאחיהם הסטרייטים – אז נדע שהמשימה הושלמה. וגם על כך נחוש גאווה.





Financial Aid for Private School

Scofield offers

through FACTS Grant and Aid